סדר יום ציבורי הוא מושג המציג את השפעתה של התקשורת על חיי היום יום.
יש שלושה גורמים אשר משפיעים על סדר היום הציבורי:
סדר יום ציבורי- הנושאים שנחשבים כחשובים, חשובים פחות או לא חשובים בכלל בעיני הציבור. הסדר יום הציבורי משפיע על הסדר יום התקשורתי אך גם מושפע ממנו.
סדר יום פוליטי- סדר היום הציבורי מושפע מהחלטות , דיונים , מליאות והצבעות שמתרחשות בפוליטיקה. הנושאים בהם עוסק שלטון המדינה. סדר היום הפוליטי גם הוא מושפע מסדר היום התקשורתי וגם משפיע עליו, וגם במידה מסוימת מסדר היום הציבורי.
סדר יום תקשורתי- מחליט בשביל הציבור אילו נושאים חשובים יותר, אילו חשובים פחות או לא חשובים כלל. הוא מורכב ממקרים ואירועים אותם בוחרת התקשורת לסקר ולהתמקד. הסיקור של אירוע מסוים בתקשורת הופכת אותו לנושא חשוב בעיני הציבור והפוליטיקאים.
העניין התקשורתי שבו בחרתי הוא חוק המרכולים.
חוק המרכולים הוא חוק שלפיו חוקי עזר בעניין פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי מנוחה יהיו טעונים הסכמה של שר הפנים. הסכמת השר תינתן רק אם פתיחת העסקים נדרשת כדי לספק צרכים שלדעתו מהווים צרכים חיוניים. חוק זה נותן לו סמכות וחוזק . מצד אחד אנו חיים במדינה יהודית, אנו צריכים לשמר את המסורת היהודית שבמדינה זו ובנוסף לכך כל אזרח ואזרח יהודי שחי בארץ ישראל זכאי וראוי לנוח בשבת.
אך יש גם צד שני , בימי שבת אנשים שלא שומרים שבת מחכים ליום שבת בכדי לצאת לטייל ולהנות עם המשפחה וחוק המרכולים פוגע בבילוייהם. ניתן לראות פה כפייה דתית מצד הממשלה המכתיבה לאנשים כיצד לחיות, היכן אפשר להסתובב והיכן לא. בנוסף , חוק כזה יגרום לפגיעה בבעלי העסק שרוצים לפתוח בשבת ולהרוויח כסף מצד המטיילים והתיירים אשר מסתובבים וקונים דברים ביום הזה.
אני חושב שהחוק הוא חוק לא טוב והמצב צריך להישאר כמו שהוא, בלי החוק.
בעלי העסק שרוצים לפתוח ולעבוד בשבת שיפעלו בדרכם ואלו ששומרים ומאמינים בשבת שישארו סגורים כמו שהיו לפני כן. הציבור ששומר שבת יישאר בביתו ויכבד את השבת ואלו שמנגד שאוהבים לצאת ולטייל בשבת שיצאו ויבלו כמו שעשו לפני כן הממשלה לא צריכה להכתיב לציבור חוקים שאינו מעוניין בו. אם זה בא לידי בטוי בלהחליט האם אנו יכולים לצאת לטייל בשבת בחנויות ולבלות כפי שהיינו עושים לפני החוק ואם זה בא לידי ביטוי בלסגור לאנשים את החנויות ובתי העסק שלהם ולפעול מנגד דעת הציבור. שכל אחד יעשה כרצונו.
אך יש גם צד שני , בימי שבת אנשים שלא שומרים שבת מחכים ליום שבת בכדי לצאת לטייל ולהנות עם המשפחה וחוק המרכולים פוגע בבילוייהם. ניתן לראות פה כפייה דתית מצד הממשלה המכתיבה לאנשים כיצד לחיות, היכן אפשר להסתובב והיכן לא. בנוסף , חוק כזה יגרום לפגיעה בבעלי העסק שרוצים לפתוח בשבת ולהרוויח כסף מצד המטיילים והתיירים אשר מסתובבים וקונים דברים ביום הזה.
אני חושב שהחוק הוא חוק לא טוב והמצב צריך להישאר כמו שהוא, בלי החוק.
בעלי העסק שרוצים לפתוח ולעבוד בשבת שיפעלו בדרכם ואלו ששומרים ומאמינים בשבת שישארו סגורים כמו שהיו לפני כן. הציבור ששומר שבת יישאר בביתו ויכבד את השבת ואלו שמנגד שאוהבים לצאת ולטייל בשבת שיצאו ויבלו כמו שעשו לפני כן הממשלה לא צריכה להכתיב לציבור חוקים שאינו מעוניין בו. אם זה בא לידי בטוי בלהחליט האם אנו יכולים לצאת לטייל בשבת בחנויות ולבלות כפי שהיינו עושים לפני החוק ואם זה בא לידי ביטוי בלסגור לאנשים את החנויות ובתי העסק שלהם ולפעול מנגד דעת הציבור. שכל אחד יעשה כרצונו.
"חוק המרכולים לא ישנה דבר", אמרו דרעי ונתניהו. בדקנו - והם טועים
מאז שהחוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (חוקי עזר בעניין פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי מנוחה), שזכה לכינוי "חוק המרכולים", עבר בקריאה שלישית בכנסת, מנסים השרים והח"כים מהקואליציה להרגיע את הרוחות ולומר שהחוק לא ישנה את המצב הקיים. לדברי יו"ר הקואליציה ח"כ דודי אמסלם (הליכוד), "אין צורך להיכנס לפאניקה.
חוק המרכולים - והמכשולים: נוסח במחלוקת, מאות הסתייגויות ורוב בספק
הכנסת צפויה להצביע היום בקריאה שנייה ושלישית על החוק שיעניק לשר הפנים את הסמכות למנוע מסחר בשבת ברשויות מקומיות. עם זאת, אין הסכמה לגבי חנויות נוחות, האופוזיציה עושה שרירים, וכלל לא בטוח שיימצא רוב במליאה. כך או כך, השר דרעי הבהיר - החוק יעלה להצבעה
