יישום - תקשורת מגזרית

	מוען	קהל היעד	תוצאה	דוגמא
א	נציג המיעוט	המיעוט	דמות מגזרית	עלוני פרשת השבוע
ב	נציג המיעוט	כל הציבור	דימויים מרוככים וייצוגים של המיעוט	אושפיזין
ג	נציג הציבור	כל הציבור	סטריאוטיפים	כתבה על השפלה של נשים בבית שמש

א-בקבוצה א' מוען הכתבה הוא אדם שקשור לקבוצת מיעוט והוא רוצה לחזק את דעותיהם של המיעוט לגבי הדברים שהם עושים , בדרך כלל יראה להם דברים טובים על ה מגזר שבו הוא והם חיים וינסה להראות להם שזה המקום הכי טוב עבורם ועבור עוד הרבה אנשים. "עלוני פרשת שבוע" , באתר זה ניתן לראות איך באתר מועברים שנוגעים אך ורק לחרדים/דתיים וקשורים אך ורק אליהם , כל דבר וקישור באתר קשור אך ורק בדברי תורה וזה לא דבר שיתאים לאנשים שלא מאמינים בשם או שכן מאמינים בו אך לא דתיים או שומרי מצוות.
ב-בקבוצה ב' מוען הכתבה הוא חלק ממיעוט והוא רוצה להציג בפני הציבור את היתרונות באזור מגוריו והיתרונות של אמונותיו , הוא מנסה להעביר להם מסר שדרכם של המיעוט היא הדרך הכי טובה שיש לחיות בה ולכן הוא מציג את המיעוט כמשהו טוב ומשהו שהופך את החיים לטובים יותר. "אושפיזין" זה סרט שמיועד לכל הציבור , סרט זה מציג את החיים הטובים של החרדים שעובדים את השם ומאמינים בו , ובסרט זה גם ניתן לראות את "החילוני הרע" שמוצג בסרט , אדם שיצא בדיוק מהכלא והולך והורס לחרדים את חג הסוכות בגלל שהוא אינו מאמין בשם.
ג- בקבוצה ג' נציג הציבור הוא המוען והוא מעביר את התוכן שלו אל שאר הציבור , הוא יכול להעביר סטריאוטיפים על כל קבוצה בציבור שלא קשורה אליו ,  לצחוק עלייה ולהציג את הדעות הקדומות שיש עלייה , להציג כמה החיים שלה קשים ולא הגיוניים אך ורק בגלל אמונתם/ צורת החיים שהם בחרו בה  "כתבה על השפלה של נשים בבית שמש" זו כתבה אשר מציגה את הרוע החרדי ששורר בבית שמש לכל הציבור , אין כבוד לנשים , יש להן כבישים משל עצמן , אם חרדי רואה אישה הוא יורק עלייה וכו'...

מהדורת חדשות

חוק המרכולים

סדר יום ציבורי הוא מושג המציג את השפעתה של התקשורת על חיי היום יום. 

יש שלושה גורמים אשר משפיעים על סדר היום הציבורי:

סדר יום ציבורי- הנושאים שנחשבים כחשובים, חשובים פחות או לא חשובים בכלל בעיני הציבור. הסדר יום הציבורי משפיע על הסדר יום התקשורתי אך גם מושפע ממנו.

סדר יום פוליטי- סדר היום הציבורי מושפע מהחלטות , דיונים , מליאות והצבעות שמתרחשות בפוליטיקה. הנושאים בהם עוסק שלטון המדינה. סדר היום הפוליטי גם הוא מושפע מסדר היום התקשורתי וגם משפיע עליו, וגם במידה מסוימת מסדר היום הציבורי.

סדר יום תקשורתי- מחליט בשביל הציבור אילו נושאים חשובים יותר, אילו חשובים פחות או לא חשובים כלל. הוא מורכב ממקרים ואירועים אותם בוחרת התקשורת לסקר ולהתמקד. הסיקור של אירוע מסוים בתקשורת הופכת אותו לנושא חשוב בעיני הציבור והפוליטיקאים. 

העניין התקשורתי שבו בחרתי הוא חוק המרכולים.

חוק המרכולים הוא חוק שלפיו חוקי עזר בעניין פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי מנוחה יהיו טעונים הסכמה של שר הפנים. הסכמת השר תינתן רק אם פתיחת העסקים נדרשת כדי לספק צרכים שלדעתו מהווים צרכים חיוניים. חוק זה נותן לו סמכות וחוזק . מצד אחד אנו חיים במדינה יהודית, אנו צריכים לשמר את המסורת היהודית שבמדינה זו ובנוסף לכך כל אזרח ואזרח יהודי שחי בארץ ישראל זכאי וראוי לנוח בשבת.
אך יש גם צד שני , בימי שבת אנשים שלא שומרים שבת מחכים ליום שבת בכדי לצאת לטייל ולהנות עם המשפחה וחוק המרכולים פוגע בבילוייהם. ניתן לראות פה כפייה דתית מצד הממשלה המכתיבה לאנשים כיצד לחיות, היכן אפשר להסתובב והיכן לא. בנוסף , חוק כזה יגרום לפגיעה בבעלי העסק שרוצים לפתוח בשבת ולהרוויח כסף מצד המטיילים והתיירים אשר מסתובבים וקונים דברים ביום הזה. 
אני חושב שהחוק הוא חוק לא טוב והמצב צריך להישאר כמו שהוא, בלי החוק. 
בעלי העסק שרוצים לפתוח ולעבוד בשבת שיפעלו בדרכם ואלו ששומרים ומאמינים בשבת שישארו סגורים כמו שהיו לפני כן. הציבור ששומר שבת יישאר בביתו ויכבד את השבת ואלו שמנגד שאוהבים לצאת ולטייל בשבת שיצאו ויבלו כמו שעשו לפני כן הממשלה לא צריכה להכתיב לציבור חוקים שאינו מעוניין בו.  אם זה בא לידי בטוי בלהחליט האם אנו יכולים לצאת לטייל בשבת בחנויות ולבלות כפי שהיינו עושים לפני החוק ואם זה בא לידי ביטוי בלסגור לאנשים את החנויות ובתי העסק שלהם ולפעול מנגד דעת הציבור. שכל אחד יעשה כרצונו.

"חוק המרכולים לא ישנה דבר", אמרו דרעי ונתניהו. בדקנו - והם טועים

מאז שהחוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (חוקי עזר בעניין פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי מנוחה), שזכה לכינוי "חוק המרכולים", עבר בקריאה שלישית בכנסת, מנסים השרים והח"כים מהקואליציה להרגיע את הרוחות ולומר שהחוק לא ישנה את המצב הקיים. לדברי יו"ר הקואליציה ח"כ דודי אמסלם (הליכוד), "אין צורך להיכנס לפאניקה.

חוק המרכולים - והמכשולים: נוסח במחלוקת, מאות הסתייגויות ורוב בספק

הכנסת צפויה להצביע היום בקריאה שנייה ושלישית על החוק שיעניק לשר הפנים את הסמכות למנוע מסחר בשבת ברשויות מקומיות. עם זאת, אין הסכמה לגבי חנויות נוחות, האופוזיציה עושה שרירים, וכלל לא בטוח שיימצא רוב במליאה. כך או כך, השר דרעי הבהיר - החוק יעלה להצבעה

כתבות

ירושלים שלי / פר' יובל יורם
איך ההכרזה של הנשיא טראמפ בעניין ירושלים מקרבת את השלום בינינו לבין הפלסטינים. בכתבה זו הוא מדבר על כך שיהיה שלום של הפלסטינים איתנו בזכות ההכרזה של טראמפ על ירושלים כעיר הבירה של ישראל. "איך ההכרזה של הנשיא טראמפ בעניין ירושלים מקרבת את השלום בינינו לבין הפלסטינים"
פר' יובל יורם הוא מומחה בתחום הנוירוביולוגיה של אהבה ורגשות.
נולד ב-2 באוגוסט 1958 (בן 59). הכתבה מתקשרת לדעותיו של יובל משום שהוא אדם שמאמין בשלום , חלק גדול גדול מהכתבה הוא מתייחס לכך שההכרזה הזאת יכולה להביא לשלום ושהשלום קרוב מתמיד.
קישור לכתבה:
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5057220,00.html

אחרי הרקטות: עימותים בעזה וביו"ש, יותר מ-50 פצועים פלסטינים / יואב זיתון
אלפי פלסטינים תקפו את כוחות הביטחון בגבול הרצועה ובגדה: הם יידו אבנים ובקבוקי תבערה והבעירו צמיגים. צה"ל הגיב בירי ובאמצעים לפיזור הפגנות, גורמי רפואה פלסטינים: 56 נפצעו, 4 במצב קשה. קודם לכן: רקטה התפוצצה בשער הנגב, עוד שתיים יורטו. יואב זיתון מונה לכתב הצבאי של ynet , נדמה שיואב זיתון מסקר אירועים בד"כ כאשר שני הצדדים מוצגים על הצד הטוב והאמין ביותר , באף כתבה שלו לא מוזכר שהוא בעד צד כלשהו , תמיד מזכיר את האנשים משני הצדדים בכל אירוע ואירוע , זה מתקשר לכתבה משום שלפי דעתי הכותב של הכתבה מציג את שני הצדדים של האירוע , הוא רושם שמצד אחד נורו רקטות על ישובי עוטף עזה , ומצד שני צה"ל תקף את עזה , לאחר מכן הייתה הפגנה מצידם של פלסטינים כנגד צה"ל ובשל פורענות צה"ל דאג להרגיע באמצעים לפיזור הפגנות בירי. אני חושה שהוא איזן בין הצדדים ולא הוציא צד אחד במצב רע יותר או טוב יותר מהשני למרות שרשם על הרבה פצועים פלסטינים , לפי דעתי אלו הן רק עובדות ולא העדפה של צד מסוים.
קישור לכתבה:
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5063687,00.html

ריאליטי

ריאליטי:

ז'אנר טלוויזיוני שלרוב מתאר תחרות כלשהי או תיעוד של אנשים אמתיים ולא של דמויות , זאת אומרת שריאליטי זה תוכנית מציאות אשר בה מוצגת סיטואציה שבה אנשים (לא מפורסמים בד"כ) מצולמים לפרק זמן מסוים לתסריט של אותה הסדרה , כאשר הם מתנהגים כמו ביום יום שלהם ולא לפי כללי התנהגות מסוימים (כמובן שיש גבול מסוים). הריאליטי מתעד אירועים אמיתיים.

לדוגמא: האח הגדול - האח הגדול היא תוכנית מציאות ישראלית המבוססת על תוכנית האח הגדול העולמית - בתוכנית נאספים מספר מתמודדים שנבחרו על ידי הפקת התוכנית ומוכנסים למרחב מגורים מרווח ומפואר, המכונה "בית האח הגדול". בזמן שהותם בבית, מצולמים ומוקלטים המתמודדים בכל רגע והתוכנית מאפשרת צפייה בהם בשידור חי או כתוכנית סיכום כל כמה ימים. המתמודדים שוהים ב"בית האח הגדול" למשך פרק זמן מוגדר (המשתנה מעונה לעונה) ובמהלכו עליהם למלא משימות שמטילה עליהם הפקת התוכנית. במהלך התוכנית, מודחים דיירי הבית (על פי רוב מתקיימת הדחה אחת לשבוע) עד לגמר בו לוקחים חלק חמשת הדיירים האחרונים שנשארו בבית. בסיום הגמר, מוכרז הדייר האחרון שנותר בבית כמנצח וזוכה בפרס.

מאפייני הריאליטי:

אנשים מציגים את עצמם , המשתתפים מגלמים את עצמם  ובמקרים רבים אלו הם אנשים מן השורה ("אנשים רגילים"), כלומר, שאינם שחקנים מקצועיים או דמויות שהיו ידועות עוד לפני התוכנית.

הדיאלוגים ו(חלק) מהאירועים הנתפסים בעין המצלמה אינם מתוסרטים – אין תסריט קבוע מראש. פעולות הדמויות והתגובות להן הן ספונטניות .

לפחות חלק מהתכנים מצולמים מחוץ לאולפן, בסביבת מגורים עבודה או בילוי של המצולמים.

האירועים בתוכנית מוצגים בהקשר עלילתי.

המטרה העיקרית היא לבדר את הצופים.

המאפיינים שבתכנית הריאליטי שלי הם:

הדיאלוגים ו(חלק) מהאירועים הנתפסים בעין המצלמה אינם מתוסרטים – אין תסריט קבוע מראש. פעולות הדמויות והתגובות להן הן ספונטניות .

לפחות חלק מהתכנים מצולמים מחוץ לאולפן, בסביבת מגורים עבודה או בילוי של המצולמים.

המטרה העיקרית היא לבדר את הצופים.

אלימות

תאוריות האלימות:

למידה וחיקוי:
תיאורית הלמידה החברתית היא תאוריה המסבירה את ההתנהגות האנושית כמושפעת מגורמים כאלה ואחרים כגון טלוויזיה מחשב , קונסולות ועוד... בגורמים אלו יכול להגרם מצב שבו מוצגת אלימות , הילדים אשר צופים בדברים האלו או משחקים בהם יכולים ללמוד מזה איך להתנהג ואז הם מחקים את זה במציאות.
לדוגמה: ילד שמשחק במשחק GTA יכול להיות מושפע לרעה מהמשחק ולהתחיל להרביץ לאנשים סתם ככה או לנסות לשדוד אותם או אפילו בתי עסק רק כי הוא ראה שבמשחק זה מה שצריך לעשות.

זיכוך:

תיאוריה זו טוענת שבמהלך הפעילות הרגילה והשגרתית אנשים צוברים תסכול והם עלולים לפרוק אותו בהיותם במצבי לחץ, בהתנהגות אלימה.   הזיכוך, הוא פורקן של התסכול והמתח באמצעות צפייה בפעילות אלימה של האחר. מכאן, לפי תיאוריה זו, הצפייה באלימות בטלוויזיה מאפשרת לצופים לפרוק מטעני הגרסיה ותסכול באמצעות צפייה בפעילות אלימה של הגיבורים בטלוויזיה, מבלי להתנהג באלימות בפועל. ע"פ תיאוריה זו האלימות המשודרת ממלאת תפקיד חיוני בחברה בכך שהיא מאפשרת לצופים לשחרר את רגשי התסכול והזעם מבלי שיהיו מעורבים פיזית בפעילות אלימה. כך ניתן להסביר את הנאת הצופים לצפות בתחרויות ספורט כמו- אגרוף, האבקות וכו'... שבהם ניתנת לגיטימציה לשחרור אגרסיות במסגרות של חוקים מוגדרים. 

גירוי לאלימות:

תיאוריה זו טוענת שהאלימות שמשודרת בטלוויזיה מחזקת עמדות והתנהגויות הקיימות אצל הצופים. האלימות המשודרת בעצם מחזקת נטייה קיימת. מכאן, אצל צופים  שקיימת בהם נטייה לאלימות האלימות המשודרת תחזק נטייה זו. אך בקרב צופים שקיימת בהם התנגדות לאלימות האלימות המשודרת תחזק את התנגדותם. האלימות, ע"פ תיאוריה זו, אינו נוצרת בעקבות צפייה באלימות אלא היא תוצאה של מבנה אישיות, סביבה, ערכים ונורמות- המצויים אצל הצופה. מכאן, האלימות המשודרת לא תיצור אלימות אלה תחזק את הנטייה הקיימת ממילא.

תאוריית החיזוקים:

תיאוריה זו טוענת שהחשיפה להתנהגות אלימה בטלוויזיה משמשת לצופים גירוי המגביר את ההתרגשות ועלול לגרום להתפרצות אלימה. דוגמאות לכך ניתן למצוא בהתנהגות של צופים לאחר צפייה באלימות. נמצא כי לאחר צפייה בקרב אגרוף הצופים התפרצו בעקבות המתח וההתרגשות שעורר הקרב הטלוויזיוני. דוגמה נוספת להשפעה כזו ניתן למצוא בהתנהגות הקהל במגרשי כדורגל. יש מהם שיוצאים למגרש עם עוררות רגשית רבה עד שללא קשר לתוצאות המשחק הם מחפשים פורקן ומבטאים זאת במעשים אלימים.

1.      

https://www.youtube.com/watch?v=qOE5pvme0yo

סוביודיצה-
סוביודיצה הוא מונח המתאר תיק שנמצא בדיון בבית המשפט, בטרם קבעו השופטים את פסק הדין. על פי עיקרון הסוביודיצה, אסור לכלי תקשורת לחוות דעה או לדווח על הליך משפטי תלוי ועומד לפני שנפסק הדין. הרציונל שבבסיס העיקרון נועד להבטיח את הזכות להליך הוגן, ויסודו בחשש שבבואו לדון בתיק, עשויה דעת השופט להיות שונה בעקבות הפרסום בתקשורת, ובכך ייפגע שיקול דעתו המקצועי. בבסיס העיקרון ישנו התנגשות ערכית בין חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת לבין הזכות להליך משפטי הוגן.
בנוסף-עיקרון הסוביודיצה בא להגן על הערך לפיו אדם חף מפשע עד שיוכח אחרת.

מקרה תאיר ראדה ז"ל:

המושג סוביודיצה מתקשר למקרה זה משום שבמקרה הזה קרה שהילדה נרצחה בצורה כלשהי ובהתחלה כלי התקשורת ניסו להתערב ולפרסם כמה שיותר פרטים על המקרה , אף אם חלקם היו שגויים , למשל התקשורת פרסמה ממקור כלשהו שיש אדם ששמו רומן זדורוב , פועל בניין שעבד בבית הספר באותו יום והוא הרוצח והנאשם על ידי המשטרה , אך היא פרסמה זאת לפני שדברים יצאו לאור לכן זה גרם למחלוקות רבות על ידי המשטרה שבסופו של דבר באמת החליטה לחקור אותו עד שהגיעה למסקנה שהוא הרוצח  , הוא נעצר ושוחרר אך כעבור זמן קצר הוא נעצר שוב , הודה ברצח ואף שיחזר אותו שלצידו חוקרים ואנשי משטרה , וזמן קצר לאחר מכן חזר בו , וטען שהוא עשה זאת מתוך לחץ. ב-14 לספטמבר 2010 , לאחר חקירות רבות ועוד כמה חשודים שנחקרו , רומן זדורוב הואשם בבית המשפט ונידון למאסר עולם. 

ואז נכנס הקטע של סוביודיצה שוב כי מיד לאחר מכן אמר עורך דינו לתקשורת דברים שהחלו לגרום לאנשים רבים לחשוב שאוליי למרות הכל הוא לא הרוצח , אולי הוא חף מפשע שהופעלו עליו לחצים ופסיכולוגיות מהמשטרה שגרמו לו להגיד דברים שגויים רק כדי שכל הסיפור יגמר , עורך דינו טען שהוא אדם רגיש שנשבר מלחץ בקלות , ושלא פלא שהמשטרה הצליחה לגרום לו להודות על אף שהוא חף מפשע ואמר שאם היו לוחצים עליו עוד קצת הוא גם היה מודה באשמה על תיקים פתוחים אחרים.

זה גרם לתקשורת ולאנשי המדינה לצאת בהצהרות שגרמו למחלוקת רבה והופעל לחץ על המשטרה ובית המשפט אך עד היום החלטה זו לא שונתה.