סוביודיצה-
סוביודיצה הוא מונח המתאר תיק שנמצא בדיון בבית המשפט, בטרם קבעו השופטים את פסק הדין. על פי עיקרון הסוביודיצה, אסור לכלי תקשורת לחוות דעה או לדווח על הליך משפטי תלוי ועומד לפני שנפסק הדין. הרציונל שבבסיס העיקרון נועד להבטיח את הזכות להליך הוגן, ויסודו בחשש שבבואו לדון בתיק, עשויה דעת השופט להיות שונה בעקבות הפרסום בתקשורת, ובכך ייפגע שיקול דעתו המקצועי. בבסיס העיקרון ישנו התנגשות ערכית בין חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת לבין הזכות להליך משפטי הוגן.
בנוסף-עיקרון הסוביודיצה בא להגן על הערך לפיו אדם חף מפשע עד שיוכח אחרת.

מקרה תאיר ראדה ז"ל:

המושג סוביודיצה מתקשר למקרה זה משום שבמקרה הזה קרה שהילדה נרצחה בצורה כלשהי ובהתחלה כלי התקשורת ניסו להתערב ולפרסם כמה שיותר פרטים על המקרה , אף אם חלקם היו שגויים , למשל התקשורת פרסמה ממקור כלשהו שיש אדם ששמו רומן זדורוב , פועל בניין שעבד בבית הספר באותו יום והוא הרוצח והנאשם על ידי המשטרה , אך היא פרסמה זאת לפני שדברים יצאו לאור לכן זה גרם למחלוקות רבות על ידי המשטרה שבסופו של דבר באמת החליטה לחקור אותו עד שהגיעה למסקנה שהוא הרוצח  , הוא נעצר ושוחרר אך כעבור זמן קצר הוא נעצר שוב , הודה ברצח ואף שיחזר אותו שלצידו חוקרים ואנשי משטרה , וזמן קצר לאחר מכן חזר בו , וטען שהוא עשה זאת מתוך לחץ. ב-14 לספטמבר 2010 , לאחר חקירות רבות ועוד כמה חשודים שנחקרו , רומן זדורוב הואשם בבית המשפט ונידון למאסר עולם. 

ואז נכנס הקטע של סוביודיצה שוב כי מיד לאחר מכן אמר עורך דינו לתקשורת דברים שהחלו לגרום לאנשים רבים לחשוב שאוליי למרות הכל הוא לא הרוצח , אולי הוא חף מפשע שהופעלו עליו לחצים ופסיכולוגיות מהמשטרה שגרמו לו להגיד דברים שגויים רק כדי שכל הסיפור יגמר , עורך דינו טען שהוא אדם רגיש שנשבר מלחץ בקלות , ושלא פלא שהמשטרה הצליחה לגרום לו להודות על אף שהוא חף מפשע ואמר שאם היו לוחצים עליו עוד קצת הוא גם היה מודה באשמה על תיקים פתוחים אחרים.

זה גרם לתקשורת ולאנשי המדינה לצאת בהצהרות שגרמו למחלוקת רבה והופעל לחץ על המשטרה ובית המשפט אך עד היום החלטה זו לא שונתה.